תגובה לדו”ח מבקר המדינה על משבר התחבורה הציבורית

ב'תחבורה בדרך שלנו' מגבים את דו"ח המבקר בנוגע לליקויים בתפקוד משרד התחבורה, ואומרים כי הם נובעים מ"תפקוד חלקי בלבד של הרשות לתחבורה הציבורית שלא קיבלה מהממשלה את הכלים הרגולטיבים והאמצעים החומריים והאנושיים לבצע את תפקידה.

הקמה חלקית בלבד של הרשות הארצית ואי הקמת רשויות מטרופוליניות אינן מאפשרות למדינה התמודדות אפקטיבית עם האתגרים העומדים לפניה בפיתוח התחבורה הציבורית. יש לומר את האמת.

אחריות משרד האוצר על כשלים בתקצוב ובמיסוי תחבורה

למשרד האוצר אחריות רבה על היעדר מדיניות הוליסטית-תקציבית בתחבורה, בעשור האחרון, שהובילה לכשלים: היצמדות לשיטת מיסוי מיושנת שמתעדפת רכב פרטי, מדיניות של הכבדת רגולציה שיוצרת פגיעה במשתמשים ועל תקצוב שאינו תואם לביקושים שהביאו למרבית הכשלים אותם סקר המבקר.

בעקבות דו"ח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מונים בעמותת "תחבורה בדרך שלנו", הפועלת מזה כעשור לשפר את השירותים התחבורתיים לצרכן, שלוש סיבות מרכזיות לליקויים אותם מציין המבקר על סדר היום:

• היעדר תפיסת שירות מערכתית בתחבורה, שמתאימה את השירותים והממשקים לנוסע.
• הריכוזיות הממשלתית של סמכויות ההפעלה בתחום התחבורה, המנותקת מהשטח.
• רגולציה מחמירה, ששמה את הדגש על הספק ולא על המשתמש בשיטת המכרזים הקיימת.

מדיניות ריכוזית – צרכן השירות הוא לא הלקוח

לדברי איתי חיים, מנכ"ל 'תחבורה בדרך שלנו': מבקר המדינה מציג את הכשלים בתחבורה הציבורית בדו"ח הביקורת ומסתמך, בין היתר, על הערות הציבור.

אנו מבקשים להציב את הפנס הציבורי על הבעיה בניהול מדיניות מיושנת וריכוזית בתחום התחבורה, שאולי התאימה למדינה בתחילת הדרך, עם אוכלוסיה מעטה, אך לא למדינה המונה תשעה מיליון תושבים הזקוקה לפתרונות מהירים ויעילים בטווח קצר וכן בפתרונות עומק בטווח הארוך.

המדיניות הריכוזית שקודמה בעשור האחרון בגאון על ידי משרד האוצר, יצרה קושי רב בהתאמת השירותים והממשקים לנוסע, מאחר והנוסע אינו הלקוח בהסכמים שבין המדינה למפעילים, כשבפועל משמשים המפעילים כלקוחות של המדינה והממשקים והשירותים השונים מותאמים למפעילים.

תחבורה חכמה מצריכה גישה מותאמת לצרכים

משה לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת נתיב אקספרס וחבר העמותה מוסיף: כאשר טכנולוגיות חדשות כתחבורה חשמלית, אוטונומית ושיתופית עומדות בפתח, ענף התחבורה כולו עומד לפני הזדמנויות חדשות, חסרות תקדים, להיענות לאתגרים הקיימים בישראל.

על כן, אימוץ של גישה מותאמת לשינויים אלו להטמעת רעיונות חדשים, יכולה להוות זרז של ממש לשיפור והצעדת התחבורה בישראל לעבר תחבורה, יעילה, חכמה, ונקייה כיאה למדינה הנמצאת בחזית הטכנולוגית. תחבורה יעילה הינה תשתית חשובה לשוויון הזדמנויות, וזו מספקת מענה חיוני לאתגרים נוספים בישראל.

שילוב היבטים הוליסטיים – מהלך מחייב מציאות

לדבריו של מקס מורוגובסקי, מנהל הפרויקטים בעמותה: חזון התנועה לעשור הבא חייב לשלב היבטים הוליסטיים – בין משרדיים בין התנועה לתכנון מגורים ומסחר, יחד עם מגמות משתנות בשוק התעסוקה, שמאלצות כיום שני מפרנסים ושני רכבים פרטיים למשק בית.

יוממות גוברת יוצרת גודש

נושא חשוב שצריך להתייחס אליו הוא מגמת היוממות הגוברת בישראל, שמעודדת יצירת גודש בכבישים ולראיה – באזור המרכז, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2016, רמת היוממות עומדת על 64.9% מועסקים שעובדים מחוץ ליישוב מגוריהם. 

נתון מדאיג לכל הדעות, מאחר והוא מביא את המערכת התחבורתית לקריסה, כשהמדינה לא עומדת בקצב הביקושים לשרות ותשתיות.

מונופולים אזוריים מונעים תחרות על הצרכן

מורוגובסקי מוסיף כי צריך להבין ששיטת המכרזים הנוכחית יוצרת מונופולים אזוריים למפעיל התחבורה במשך 12 שנה.

ריכוזיות היתר הממשלתית, פוגעת בשירות לנוסע כצרכן ואת התוצאות לכך אנו חווים בתלונות רבות על תקלות גביה, שירות קלוקל ובעיות של סנכרון מידע מול הנוסעים, שאינן מטופלות באופן מערכתי ומגבירות את אי האמון של משתמשים רבים במערך התחבורה הציבורית בישראל, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה.

ריכוזיות בסמכויות ההפעלה

היבט נוסף בא לידי ביטוי בשאלת סמכות ההפעלה. ברגע שמשרד התחבורה לא עבר למתכונת הפעלה באמצעות רשויות תנועה ותחבורה מטרופוליניות ואזוריות, כפי שהיה צריך להקים בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג בשנת 2011, הוא יצר עומס בלתי נסבל על כח האדם שלו. 

אנו מרגישים ניתוק בין הממונים לצרכני השירות בשטח, כאשר הממונים מטעם משרד התחבורה מותשים, מאחר והם נאלצים להתמודד עם עשרות גופים ורשויות בגלל ריכוז הסמכויות שבידם.

השקעות בתחבורה הציבורית עברו את ההשקעות בכבישים

על אף הביקורת, בתחבורה בדרך שלנו מבקשים לומר מילה טובה לשר ישראל כ"ץ, שהתמודד בתחילת העשור האחרון עם פער גדול בתשתית הכבישים: כ"ץ הוביל פרויקטים תשתיתיים רבים בהצלחה על מנת לתת מענה בטווח הקצר לגידול בביקוש לניידות ובמקביל קידם תוכניות להשקעה בתחבורה הציבורית במטרופולינים הגדולים, דבר אשר איפשר בשנה האחרונה, לראשונה, להשקעות בתשתית התח"צ לעבור את ההשקעות בכבישים.